אמתלא נולדה בארם נהריים ומאז שהגיעה לפירקה היא מתרצת תרוצים שונים ומשונים.
את ארם נהריים עזבה אמתלא בהגיעה לגיל 16 ועד היום ממשיכה אמתלא ומחפשת ריגושים ו"אופקים חדשים" להרחיב את תחומי התענינותה. בשנת 1941 הגיעה אמתלא לארץ הקודש ארץ ישראל כדי לפגוש את האמן מרסל ינקו שזה עתה הגיע לישראל לאחר הפוגרום בבוקרשט רומניה ארץ מולדתו והתקבל בישראל בכבוד גדול כאומן המפורסם ביותר שהגיע להשתקע בארץ. אמתלא מנסה לעקוב מקרוב אחרי המושג אוונגרד, לבחון ולפרש את תוצאות המאבק.
בשנת 1948 היתה אמתלא עדה לפרישתם של מספר אמנים צעירים מאגודת הציירים והקמת קבוצת "אופקים חדשים" באמתלה של יצירת גירסה עיברית ישראלית אחרת בשפת האמנות המופשטת עם הדגשה על יסודות בסיסיים בציור כגון קו,טקסטורה,צבע,וקומפוזיציה.
בין מייסדי קבוצת "אופקים חדשים" היו האמנים יוסף זריצקי,יחיאל שטרייכמן, אביגדור סטמצצקי, צבי מאירוביץ,משה קסטל, דב פייגין, יחיאל שמי, מרסל ינקו ואחרים.
בשנת 1953 החל מרסל ינקו שהיה אחראי בין שאר העבודות שעסק בהם על איתור מקומות להקמת פארקים לאומיים לממש את חזונו להקים את כפר אמני עין הוד למרגלות הרי הכרמל מול מבצר עתלית.
האוצרת, מרצה לאמנות ומבקרת האמנות רותי דירקטור מתארת את דעתה על כפר אמני עין הוד בכתבה בזו הלשון, ציטוט:
"בתחילת שנות ה-50 הגה ינקו את רעיון הקמתו של כפר אומנים, על-פי מתכונת שנוסתה באירופה, והיה הרוח החיה מאחורי הקמת כפר האומנים ב עין הוד. המתכונת האירופית היא דגם פסטורלי של מושבת אומנים היושבת בתוך נוף מקסים ומתרכזת בעשיית אומנות. האירוניה לגבי עין הוד היא שכפר האומנים הפסטורלי הישראלי הוקם על חורבות הכפר הערבי עין הוד שתושביו ברחו עם פרוץ מלחמת העצמאות, חזרו מאוחר יותר ובנו את ביתם לא רחוק מעין הוד ונמצאים שם עד היום. סיפורם של ינקו ועין הוד הופך אם-כך לסמלי - האומנות הישראלית הייתה שמחה, מן הסתם, לפרוש לכפר שליו ולהתמקד בענייני ציור, אבל המציאות הפוליטית-חברתית חזקה מכול ותובענית ואינה מניחה את ההימלטות הזאת".סוף ציטוט.
עד היום מתלבטת ומחפשת אמתלא תשובות והסברים הולמים או תואנה או תרוץ שנוח להשתמש בו כדי להצדיק עשייה או חוסר עשייה.
רוח יצירת האוונגרד דאדא תמשיך להדהד ולהתגלגל במורדות הרי הכרמל.
מוזיאון ינקו דאדא עין הוד
את ארם נהריים עזבה אמתלא בהגיעה לגיל 16 ועד היום ממשיכה אמתלא ומחפשת ריגושים ו"אופקים חדשים" להרחיב את תחומי התענינותה. בשנת 1941 הגיעה אמתלא לארץ הקודש ארץ ישראל כדי לפגוש את האמן מרסל ינקו שזה עתה הגיע לישראל לאחר הפוגרום בבוקרשט רומניה ארץ מולדתו והתקבל בישראל בכבוד גדול כאומן המפורסם ביותר שהגיע להשתקע בארץ. אמתלא מנסה לעקוב מקרוב אחרי המושג אוונגרד, לבחון ולפרש את תוצאות המאבק.
בשנת 1948 היתה אמתלא עדה לפרישתם של מספר אמנים צעירים מאגודת הציירים והקמת קבוצת "אופקים חדשים" באמתלה של יצירת גירסה עיברית ישראלית אחרת בשפת האמנות המופשטת עם הדגשה על יסודות בסיסיים בציור כגון קו,טקסטורה,צבע,וקומפוזיציה.
בין מייסדי קבוצת "אופקים חדשים" היו האמנים יוסף זריצקי,יחיאל שטרייכמן, אביגדור סטמצצקי, צבי מאירוביץ,משה קסטל, דב פייגין, יחיאל שמי, מרסל ינקו ואחרים.
בשנת 1953 החל מרסל ינקו שהיה אחראי בין שאר העבודות שעסק בהם על איתור מקומות להקמת פארקים לאומיים לממש את חזונו להקים את כפר אמני עין הוד למרגלות הרי הכרמל מול מבצר עתלית.
האוצרת, מרצה לאמנות ומבקרת האמנות רותי דירקטור מתארת את דעתה על כפר אמני עין הוד בכתבה בזו הלשון, ציטוט:
"בתחילת שנות ה-50 הגה ינקו את רעיון הקמתו של כפר אומנים, על-פי מתכונת שנוסתה באירופה, והיה הרוח החיה מאחורי הקמת כפר האומנים ב עין הוד. המתכונת האירופית היא דגם פסטורלי של מושבת אומנים היושבת בתוך נוף מקסים ומתרכזת בעשיית אומנות. האירוניה לגבי עין הוד היא שכפר האומנים הפסטורלי הישראלי הוקם על חורבות הכפר הערבי עין הוד שתושביו ברחו עם פרוץ מלחמת העצמאות, חזרו מאוחר יותר ובנו את ביתם לא רחוק מעין הוד ונמצאים שם עד היום. סיפורם של ינקו ועין הוד הופך אם-כך לסמלי - האומנות הישראלית הייתה שמחה, מן הסתם, לפרוש לכפר שליו ולהתמקד בענייני ציור, אבל המציאות הפוליטית-חברתית חזקה מכול ותובענית ואינה מניחה את ההימלטות הזאת".סוף ציטוט.
עד היום מתלבטת ומחפשת אמתלא תשובות והסברים הולמים או תואנה או תרוץ שנוח להשתמש בו כדי להצדיק עשייה או חוסר עשייה.
רוח יצירת האוונגרד דאדא תמשיך להדהד ולהתגלגל במורדות הרי הכרמל.
מוזיאון ינקו דאדא עין הוד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה